משנה: בַּשְּׁנִייָה זָכוֹר. בַּשְּׁלִישִׁית פָּרָה אֲדוּמָּה. בָּֽרְבִיעִית הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. בַּחֲמִישִׁית חוֹזְרִין לִכְסִדְרָן. לַכֹּל מַפְסִיקִין לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לַחֲנוּכָּה וּלְפוּרִים בַּתַעֲנִיּוֹת וּבַמַּעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
לכל מפסיקין וכו'. כלומר לכל המועדות מפסיקין שמניחין פרשת היום וקורין בשל י''ט. וכן ביה''כ אבל בר''ח וחנוכה הך הפסקה להפטרה היא שמפטירין בשל ר''ח ובשל חנוכה:
בחמישית חוזרין לכסדרן. היינו לסדר ההפטרות שעד הנה מפטירין מעין הד' פרשיות. בפ' שקלים בן שבע שנים יואש במלכו. בזכור פקדתי את אשר עשה לך עמלק. בפרה וזרקתי עליכם מים טהורים. בפרשת החדש בראשון באחד לחדש מכאן ואילך חוזרין להפטיר מעין פרשת היום:
ברביעית. החדש הזה לכם. שבת פרשת הפסח:
בשלישית פרה אדומה. כדי להזהיר ישראל לטהר עצמם שיעשו פסחיהם בטהרה ואיזו היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה וכשחל ר''ח ניסן להיות בשבת הויא לה שבת שלישית שבת הסמוכה לר''ח ניסן כדי לסמוך אזהרת טהרת טמאי מתים לפסח:
בשניה זכור. בין כשחל ר''ח אדר להיות בשבת ובין חל להיות בתוך השבת והאי כגווניה והאי כגווניה שאם חל להיות בשבת הוי האי שניה שניה ממש ואם חל להיות בתוך השבת האי שניה היינו שניה להפסקה שהשבת הבאה אחר ההפסקה קורין בה זכור:
הלכה: רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי. אֵין מַפְסִיקִין בֵּין פּוּרִים לְפָרָה. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. אֵין מַפְסִיקִין בֵּין פָּרָה לְהַחוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. סֵימָנֵיהוֹן דְּאִילֵּין פָּ‍ֽרְשָׁתָא. בֵּין הַכּוֹסוֹת הַלָּלוּ אִם רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת יִשְׁתֶּה. בֵּין שְׁלִישִׁי לִרְבִיעִי לֹא יִשְׁתֶּה׃ רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. בְּדִין הוּא שֶׁתִּקְדוֹם הַחוֹדֶשׁ לְפָרָה. שֶׁבְּאֶחָד לַנִּיסָן הוּקָם הַמִּשְׁכָּן וּבַשֵּׁינִי נִשְׂרְפָה הַפָּרָה. וְלָמָּה פָרָה קוֹדֶמֶת. שֶׁהִיא טָהָרָתָן שֶׁלְכָּל יִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
שהיא טהרתן של ישראל. ומה שנשרפה הפרה בשני בניסן מפני שאז לא היה אפשר להקדימה דכתיב בה אל נכח פני אהל מועד ובאחד בניסן היא שהוקם המשכן:
25b חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּמַה קוֹרִין. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. קוֹרִין לָשֶׁעָבַר. רִבִּי אִילָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹרִין לָבֹא. וַהֲוָה רִבִּי זְעוּרָה מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. אֲנָא אֲמַר לָךְ מִן שְׁמוּעָה וְאַתְּ אֲמַר מִן דִּיעָה וְאַתִּ מִסְתַּכֵּל בִּי. מַתְנִיתָה מְסַייְעָא לדֵין וּמַתְנִיתָה מְסַייְעָא לדֵין. מַתְנִיתָה מְסַייְעָא לרִבִּי זְעוּרָה. אֵי זוֹ הִיא שַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה. כָּל שֶׁחָל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שֶׁלְאָדָר לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ. אֲפִילוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל מְסַייְעָא לרִבִּי אִילָא. אֵי זוֹ הִיא שַׁבָּת הַשְּׁנִייָה. כָּל שֶׁחָל הַפּוּרִים לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ. וַאֲפִילוּ עֶרֶב שַׁבָּת. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב בָּעֵי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. לִקְרוֹת בִּמְגִילַּת אֶסְתֵּר אֵין אַתְּ יָכוֹל. שֶׁאֵין קוֹרִין בְּכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אֶלָּא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָן. וְיִקְרְאוּ זָכוֹר. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רַב. וְהַיָּמִ֣ים הָ֠אֵלֶּה נִזְכָּרִ֨ים וְנַֽעֲשִׂ֜ים. שֶׁתְּהֵא אַזְכָּרָתָן קוֹדֶם לַעֲשִׂייָתָן. רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי בָּעֵי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. הֲרֵי שֶׁקָֽדְמָה אַזְכָּרָתָן לַעֲשִׂייָתָן. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא כְבָר אִיתְתָבָת דְּלֵית אֶיפְשַׁר. וְאִם אֶיפְשַׁר אִיחוּר הוּא לָעַייָרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' לוי. משמיה דנפשיה דלא כהאי דר' בא בשם ר' חייה בר אשי דקאמר אין מפסיקין בין פורים לפרה אלא סימניהון דאילין ד' פרשתא כהאי דתנינן בד' כוסות של פסח בין הכוסות הללו וכו' בין השלישי לרביעי לא ישתה שלא יפסיק בכוס אחר ביניהן כך בין פרשה שלישית שהוא פרה לבין הרביעית שהוא פרשת החדש לא יפסיק ביניהן בשבת אחרת אבל בין הראשונה לשניה ובין שניה לשלישית מפסיקין לפעמים לפי היום שחל ר''ח להיות בו:
אין מפסיקין בין פורים לפרה. אלא בשבת שלאחר הפורים קורין בפרה:
ולא כבר איתותבת. המתני' בריש מכילתין בבבא זו דחל י''ד להיות בשבת דלית אפשר שתהא י''ד בשבת דא''כ צומא רבא בערובתא דשבת ואם אפשר והיינו אפילו אי אמרינן דבזמן שהיו מקדשין ע''פ הראיה לא היו משגיחין על הדחיות כדאמרינן שם מ''מ אין לקרות זכור באותה שבת דאכתי איחור הוא לעיירות שהן מקדימין וקורין המגילה עם הכפרים ביום הכניסה כדתנן שם כשחל י''ד בשבת ותהיה הזכירה מאוחרת לעשיה והלכך אין לקרות זכור אלא בשבת שלפניה:
א''ל כן אמר רב וכו' שתהא אזכרתן קודם לעשייתן. שלעולם צריך לקרות פ' זכור קודם קריאת המגילה שהיא ביום עשיית פורים ואם יקראו זכור בט''ו שחל בשבת הרי שקדמה קריאת המגילה לזכירה דהא תנינן בריש מכלתין כשחל י''ד בע''ש דהויא ט''ו בשבת קירין המוקפין עם העיירות בע''ש והשתא אי אפשר להן לקרות זכור בשבת שהוא ט''ו אלא מקדימין לשבת שלפני י''ד:
הגע עצמך שחל חמשה עשר. שהוא זמן קריאת מוקפין להיות בשבת וא''כ לקרות במגילת אסתר אין את יכול בשבת שהרי אין קורין בכתבי הקדש אלא מן המנחה ולמעלה כדאמרי' לעיל בשבת בר''פ כל כתבי והשתא קשיא ויקראו זכור בשבת זו שהוא לאחר פורים של העיירות:
כל שחל הפורים להיות בתוכה וכו'. וא''כ קראו בזכור בשבת שלפניה שהיא שניה לשבת ראשונה של אחר ר''ח שקראו בה שקלים וזהו כר' אילא:
מתניתא מסייעא לדין וכו'. תרוייהו ברייתות בתוספתא פ''ג:
מסתכל ביה. כמתמיה על דבריו וא''ל מה את מסתכל בי אני אומר מפי השמועה ששמעתי מר' אבהו בשם רבי יוחנן ואת אמרת מן דיעה שלך ואתה מתמיה ומסתכל בי:
חל. ראש חודש אדר להיות בערב שבת במה קורין כלומר באיזו שבת קורין שקלים אם בשבת שלעבר או בשבת שאחר ראש חודש ופליגי בה:
הגע עצמך שחל ארבעה עשר להיות בשבת. שקורין המוקפין למגילה למחר והרי שפיר שקדמה זכירה לעשייה שלהן וא''כ יקראו זכור באותה שבת:
תַּמָּן תַּנִּינָן. שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיֵרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר. עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד. עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים׃ וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד. וָֽאָשִׂ֤ים דְּבָרַיי בְּפִ֔יךָ. זְה תַלְמוּד תּוֹרָה. וּבְצֵ֥ל יָדִ֖י כִּיסִּיתִיךָ. זוֹ גְמִילּוּת חֲסָדִים. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילּוּת חֲסָדִים זוֹכֶה לֵישֵׁב בְּצִילּוֹ שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הָדָא הִיא דִכְתִיב מַה יָּקָ֥ר חַסְדְּךָ֗ אֱ֫לֹהִ֥ים וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן׃ לִנְטוֹעַ שָׁמַ֨יִם֙ וְלִיסוֹד אָ֔רֶץ. אֵילּוּ הַקָּרְבָּנוֹת. וְלֵאמֹ֥ר לְצִיּ֖וֹן עַמִּי אָֽתָּה׃. אָמַר רִבִּי חִינְנָא בַּר פָּפָּא. חִיזַּרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלָא מָצָאנוּ שֶׁנִּקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל צִיּוֹן אֶלָּא זֶה. וְלֵאמֹ֥ר לְצִיּ֖וֹן עַמִּי אָֽתָּה׃ תַּמָּן תַּנִּינָן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד. עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם. וּשְׁלָשְׁתָּן דָּבָר אֶחָד הֵן. נַעֲשֶׂה הַדִּין נַעֲשֶׂה אֱמֶת. נַעֲשֶׂה אֱמֶת נַעֲשֶׂה הַשָּׁלוֹם. אָמַר רִבִּי מָנָא. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד. אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם׃
Pnei Moshe (non traduit)
תמן תנינן. בפ''ק דאבות וגרסי' לכל הא עד סוף הלכה לעיל בפ''ד דתענית בסוף הלכה ב' וע''ש:
ירמיה ספרא וכו'. גרסי' להא בפרק תפלת השחר ולעיל בתענית בפ''ד בהלכה א' וכן להא דיצחק סחורה עד סוף הלכה וע''ש:
הלכה: וּבָעֲצֶרֶת שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֔י. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבַחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. וַֽי֨י פָּקַ֥ד אֶת שָׂרָ֖ה. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֲרֵי מוֹת. וּבְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג קוֹרִין בְּקָרְבְּנוֹת הֶחָג׃ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין הָעוֹלָם עוֹמֵד אֶלָּא עַל הַקָּרְבָּנוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
שאין העולם עומד אלא על הקרבנות. ולפיכך קורין וחוזרין ושונין למחר מה שקראו אתמול כסדר כל ימות החג:
גמ' ובעצרת שבעה שבועות אית תניי תני בחדש השלישי וכו'. כדנהיגינן האידנא:
משנה: בַּפֶּסַח קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים. בָּעֲצֶרֶת שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֲרֵי מוֹת. בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג קוֹרִין בְּקָרְבְּנוֹת הֶחָג׃
Pnei Moshe (non traduit)
ובשאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג. וביום השני וכו' ובי''ט האחרון כל הבכור ומפטיר ויהי ככלות שלמה ולמחר קורין וזאת הברכה ומפטיר ויהי אחרי מות משה. ובשבת שחל להיות בחול המועד בין בפסח ובין בסוכות קורין פרשת ראה אתה אומר אלי ומפטיר בפסח העצמות היבישות ובסוכות ביום בא גוג שכן מסורת בידינו דתחיית המתים עתידה להיות בפסח ומלחמות גוג ומגוג בסוכות:
בראש השנה וכו'. והאידנא בראשון וה' פקד את שרה ומפטיר בחנה שגם היא נפקדה בר''ה וביום שני העקידה ומפטיר הבן יקיר לי אפרים וביה''כ באחרי מות ומפטיר כה אמר ה' רם ונשא דכתיב ביה ענין תשובה ותענית וכתיב ביה לקדוש ה' מכובד ודרשינן זה יה''כ. ובמנחה בפ' עריות ומפטיר ביונה שבו ענין תשובה וצעקה ובי''ט הראשון של חג וכן בשני לדידן בפ' מועדות שבת''כ שור או כשב ומפטיר בראשון הנה יום בא לה' מפני שכתוב בו לחוג את חג הסוכות ובשני למפטיר ויקהלו אל המלך שלמה לפי שאותה אסיפה היתה בחג:
בעצרת שבעה שבועות וכו'. והאידנא ביום הראשון בחדש השלישי ומפטיר במרכבה וביום השני שבעה שבועות ומפטיר בחבקוק:
מתני' בפסח קורין בפ' מועדות שבתורת כהנים. שור או כשב או עז. והאידנא נהוג עלמא למקרי משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא וזהו סימן על ח' ימים שבגולה. בראשון משכו וקחו לכם בשני שור או כשב בשלישי קדש לי כל בכור ברביעי אם כסף תלוה בחמישי פסל לך בששי ויעשו בני ישראל את הפסח האמור במדבר בשביעי בשלח פרעה ושירת הים שאמרו בני ישראל באותו יום באחרון של פסח כל הבכור. ומפטירין ביום ראשון בפסח גלגל ובשני פסח יאשיהו ובי''ט האחרון וידבר דוד ולמחר עוד היום בנוב לעמוד:
יִצְחָק סְחוֹרָה שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק. רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחֲנוּכָּה בַּמֶּה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ. קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְאֶחָד בַּחֲנוּכָּה. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי סִימוֹן וְרִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי אֶבְדַּוּמָא דְחֵיפָה. קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בַּחֲנוּכָּה וְאֶחָד בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. לְהוֹדִיעָךְ שֶׁלֹּא בָא הָֽרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. בַּר שֶׁילֶמְיָה סַפְרָא שָׂאַל לְרִבִּי מָנָא. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שֶׁלְחֲנוּכָּה לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. וְלָא שִׁבְעָה קְּרוּיִין אִינּוּן. אִית לָךְ מֵימַר שֶׁלֹּא בָא הָֽרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אָמַר לֵיהּ. וְהָדָא שְׁאִילְתֵּיהּ דְּסַפָּר.
יִרְמְיָה סַפְרָא שָׁאַל לְרַב יִרְמְיָה. רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שְׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת בַּמֶּה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ. קוֹרִין בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. לַכֹּל מַפְסִיקִין. 26a לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לַחֲנוּכָּה וּלְפוּרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
תמן תנינן. בפ''ק דאבות וגרסי' לכל הא עד סוף הלכה לעיל בפ''ד דתענית בסוף הלכה ב' וע''ש:
ירמיה ספרא וכו'. גרסי' להא בפרק תפלת השחר ולעיל בתענית בפ''ד בהלכה א' וכן להא דיצחק סחורה עד סוף הלכה וע''ש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source